3. כללי הניהול השוטף
בניהול השוטף יש להקפיד על מספר כללים חשובים:
1. לנתח ולהפיק בעין אובייקטיבית מקצועית את הצרכים החיוניים ביותר למשפחה. אלו הייחודיים למשפחה, וגם את הצרכים החיוניים פחות. חשוב שזה יעשה בעין אובייקטיבית, כיון שההרגלים כובלים אותנו להתנהלות המקשה על שינויים. כמו כן, זה עלול ליצור חיכוך בין בני זוג, המתווכחים מה חיוני יותר ופחות.
2. לבנות פירמידה של סדרי עדיפויות, כשהצרכים החיוניים ביותר הם בראש הפירמידה, והחיוניים פחות בתחתית. למשל: מזון, חינוך, בריאות וכיוב' בראש הפירמידה, ואילו השקעה במכונית חדישה ובילויים יקרים בתחתית הפירמידה.
3. יש לתמחר את הצרכים בצורה האופטימאלית. כלומר, לא בהכרח במחיר הזול ביותר בשוק, אלא לחפש עלות מול תועלת סבירה. למשל: לקנות מוצרי מזון איכותיים, בעלי ערכים תזונתיים טובים במקומות בהם הם נמכרים זול יחסית לשאר, אך לא לקנות מוצרים בעלי ערכים תזונתיים טובים פחות למרות שהם זולים יותר.
4. יש להתבונן על המשפחה כפאזל אחד המורכב ממספר חלקים, ולתת את הדגש באופן אישי עפ"י הצרכים של כל אחד במשפחה בזמן הנכון ובהשקעה הנכונה. יש לוותר על צרכים מסוימים של האחד לטובת צרכים חיוניים של האחר, אם הם חיוניים מאוד כרגע. למשל, שיעורים פרטיים של תלמיד תיכון לקראת מבחני הבגרות, טיפולים רפואיים שונים כמו שיניים, חוגים שונים לילדים, החשובים מאוד להתפתחותם הכללית, גם אם אין כוונה ומחשבה שהילד יהפוך ל"כוכב" בתחום.
5. יש לערב את הילדים בניהול השוטף של כלל המשפחה, ולפתח אצלם הבנה טבעית לצרכים המשתנים בתוך המשפחה. ככל שנתחיל עם זה מוקדם יותר, בהמשך נוכל לקצור פירות ונופתע עד כמה הם יוכלו לייעץ לנו לפעמים מה לעשות. כשמציבים לילד או למבוגר דילמה שעליו להיות מעורב בה, הפתרון יהיה קל יותר, מהיר יותר וכואב פחות, בהשוואה ל"הנחתה" של הפתרון, גם אם עליו באמת לוותר.
בניהול השוטף יש להקפיד על מספר כללים חשובים:
1. לנתח ולהפיק בעין אובייקטיבית מקצועית את הצרכים החיוניים ביותר למשפחה. אלו הייחודיים למשפחה, וגם את הצרכים החיוניים פחות. חשוב שזה יעשה בעין אובייקטיבית, כיון שההרגלים כובלים אותנו להתנהלות המקשה על שינויים. כמו כן, זה עלול ליצור חיכוך בין בני זוג, המתווכחים מה חיוני יותר ופחות.
2. לבנות פירמידה של סדרי עדיפויות, כשהצרכים החיוניים ביותר הם בראש הפירמידה, והחיוניים פחות בתחתית. למשל: מזון, חינוך, בריאות וכיוב' בראש הפירמידה, ואילו השקעה במכונית חדישה ובילויים יקרים בתחתית הפירמידה.
3. יש לתמחר את הצרכים בצורה האופטימאלית. כלומר, לא בהכרח במחיר הזול ביותר בשוק, אלא לחפש עלות מול תועלת סבירה. למשל: לקנות מוצרי מזון איכותיים, בעלי ערכים תזונתיים טובים במקומות בהם הם נמכרים זול יחסית לשאר, אך לא לקנות מוצרים בעלי ערכים תזונתיים טובים פחות למרות שהם זולים יותר.
4. יש להתבונן על המשפחה כפאזל אחד המורכב ממספר חלקים, ולתת את הדגש באופן אישי עפ"י הצרכים של כל אחד במשפחה בזמן הנכון ובהשקעה הנכונה. יש לוותר על צרכים מסוימים של האחד לטובת צרכים חיוניים של האחר, אם הם חיוניים מאוד כרגע. למשל, שיעורים פרטיים של תלמיד תיכון לקראת מבחני הבגרות, טיפולים רפואיים שונים כמו שיניים, חוגים שונים לילדים, החשובים מאוד להתפתחותם הכללית, גם אם אין כוונה ומחשבה שהילד יהפוך ל"כוכב" בתחום.
5. יש לערב את הילדים בניהול השוטף של כלל המשפחה, ולפתח אצלם הבנה טבעית לצרכים המשתנים בתוך המשפחה. ככל שנתחיל עם זה מוקדם יותר, בהמשך נוכל לקצור פירות ונופתע עד כמה הם יוכלו לייעץ לנו לפעמים מה לעשות. כשמציבים לילד או למבוגר דילמה שעליו להיות מעורב בה, הפתרון יהיה קל יותר, מהיר יותר וכואב פחות, בהשוואה ל"הנחתה" של הפתרון, גם אם עליו באמת לוותר.
