ההיגיון טוען כי ככל ששווי העסקה, המוצר או התכלית שלשמה יש עלות כספית תהיה גבוהה יותר, בהכרח נשקיע יותר זמן ומחשבה לפני קבלת ההחלטה האם להשקיע את כספנו.
מסתבר שלא כך הם פני הדברים. לעיתים, נשקיע זמן ואנרגיה כה מרובים במעבר בין חשבון עו"ש בבנק מסוים בהשוואה לבנק אחר, כשכל שווי הרווח יסתכם בשקלים בודדים. למשל עלות ניהול חשבון עו"ש בבנק א' תעלה לנו 20 ₪ ואילו בבנק ב' 25 ₪. לעיתים בעסקת מעבר מעין זו נשקיע כל כך הרבה זמן, אנרגיה ואמוציות עד כדי שבכלל לא נרגיש כי כל הרווח הוא שקלים ספורים.
מצד שני אנו עלולים כלל לא לשים לב לעובדה שהתייעלות קטנה ברכישת מזון יכולה לחסוך לנו לפחות כמה עשרות שקלים בחודש, ומחזור המשכנתא אף כמה מאות שקלים.
עובדה מעניינת נוספת היא, שתהליך רכישת דירה לעיתים גוזל זמן קצר יותר מאשר קניית זוג נעליים.
אם ננסה לשאול את עצמנו מדוע כך הם פני הדברים, אז ניראה כי הסיבה העיקרית היא שזה לא ממש תלוי בנו, אך ברגע שזה יהיה תלוי בנו, זה יראה אחרת.
אז למה הכוונה?
אנו מוקפים בחברה, בפרסומות, באשליות ובעוד שלל יצרים ותאבות המבלבלים אותנו ומטעים אותנו ולא מכוונים אותנו ישירות לנקודה הנכונה, בה עלינו באמת לרכז את האנרגיה הנכונה. אז מכאן יוצא, שאם השכן שלי קבל הלוואה של 30,000 ₪ ללא ריבית והצמדה, גם אני רוצה, ולא בטוח שאני צריך, ובהמשך אראה כמה זה סבך אותי, כי לא ממש הייתי צריך את הכסף ובגלל זה נכנסתי למינוס. ואם 2 זוגות חברים שלנו קנו דירה חדשה מקבלן באזור א', וגם אני רוצה להידמות אליהם אבל לא ממש יודע מאיפה אשיג את הכסף, אקח הלוואה מאוד גדולה ואקנה את הדירה, ועדיף מהר, כדי שלא יחטפו לי אותה, וכך אני עלול להסתבך מאוד בעתיד, והנה קניתי דירה מהר יותר מזוג נעליים.
אז מה עושים?
יעוץ לכלכלת המשפחה בא לעזרתנו בדיוק כאן. הוא מסדר לנו באופן שיטתי, ממיין ומקטלג את כל הדילמות, הבלבולים, האשליות, הלחצים, דרישות החברה מאיתנו, והרצון שלנו להידמות לחברה. אנחנו לא מבינים מדוע אנו פועלים כפי שפועלים, אבל באופן שיטתי כל הניהול הכלכלי שלנו נפרס לנגד עינינו, ופתאום רואים תמונה אחרת לגמרי, עד כדי שלעיתים לא מאמינים שזה אנחנו.
ומכאן, כשניראה את התמונה האמיתית, הניהול יחזור לשליטתנו ולא נהיה משוחדים ומופעלים ע"י לחצי החברה, הפרסומות, האשליות והתאבות.