בעיה זו נפתרה לאחרונה, כך שמינואר 2008 מחויב כל מעסיק להפריש כספים לצורך פנסיה לעובדים. עובדה זו טובה מאוד לצעירים מבינינו, אך המבוגרים יותר חייבים ביעוץ, כיון שצריך לפצות על השנים בהם לא הופקדו כספים לקרן הפנסיה. גיל הפרישה עלה ל 67 אצל גברים ו 64 אצל נשים. זהו גיל הפרישה המכסימלי, ומי שמצליח לפרוש בגיל זה, ברוב המקרים לא ייפול משמעותית ברמת החיים, אם צבר פנסיה סבירה, מכיוון שדמי הביטוח הלאומי יפצו על רוב ההפרש בין השכר האחרון לבין הקצבה הפנסיונית החודשית.

הבעיה תתעורר אצל היוצאים לפנסיה מוקדמת. לדוגמה: עובד יוצא בגיל 55 לפנסיה מוקדמת. במהלך עבודתו זכה לתנאים טובים כגון: אחזקת רכב, הפרשה לקרן השתלמות, ארוחות ועוד. יציאה פתאומית לפנסיה ללא הכנה מוקדמת, נפשית וכלכלית, עלולות להביא לקריסה כלכלית, משום שצפויה צניחה בשכר בשיעור של למעלה מ 50%. שיעור הפנסיה לא יהיה גבוה מ 70% מהשכר האחרון, אחזקת רכב כבר לא תהיה, החיסכון בקרן השתלמות יופסק, התשלום עבור ארוחות יופסק, השהיה בבית תגבר, ההוצאות בתוך הבית יגדלו, הזמן הפנוי יתארך ואיתו העלויות הכרוכות בכך.

לכן, רצוי להיות מוכנים לפרישה מוקדמת כבר מגיל 50 בכדי להיערך לאפשרות מעין זו, שאינה תלויה בנו בהרבה מן המקרים. פרישה מוקדמת יכולה להתרחש על רקע בריאותי או צמצום כוח אדם בחברה ועלולה להיעשות בכפיה.

מטרת היעוץ היא לבנות את מערך הפרישה הכלכלי הצפוי, ורצוי מספר שנים קודם לכן, על מנת להצליח לפצות על הפער בשנים שנותרו.