אז איפה נקודות התורפה?
ההכנסות חייבות להתפצל לשניים: הסכום לניכויים(מס הכנסה, ביטוח לאומי, מס בריאות, פנסיה, קרן השתלמות וכיוב') והסכום נטו. לא תמיד קל לחשב את הסכומים הנ"ל באופן שוטף, ולכן יש לקבוע הכנסה נטו נמוכה במעט ממה שניראה, ובהמשך לקבל החזרים.

אי שליטה בהוצאות המוכרות להקלה במס. למשל: ערבוב הוצאות הבית עם הוצאות העסק. לעיתים חלק מהוצאות הבית מוכרות למס ולעיתים לא. דוגמה: אם הרכב משמש בחלקו לעסק ובעיקר לבית, יש להעמיס את ההוצאה על הבית ובסוף להזדכות על ההפרש.

ביצוע עבודות ללא חשבונית – למרות שזה קורץ יש לזה המון חסרונות: ביטוח פנסיוני הכולל את כל המרכיבים המגנים על סיכונים(סיעוד, אובדן כושר עבודה, מוות) בשווי נמוך בהרבה מהמצב האמיתי, הפרשות מועטות לקרן השתלמות וקופות גמל (עפ"י הברוטו), מגבלה לצבור נכסים בשווי יקר יחסית לשכר המוצהר, כסף לא חוקי המגיע בקלות ובורח בקלות.

לדוגמה: עצמאי משתכר 15000 ₪ ברוטו בחודש. הוא מצהיר על 7000 ₪ בלבד. הוא מבוטח על 7000 ₪. כלומר, במצבים בהם לא יוכל לעבוד למשל: מחלה זמנית או ממושכת, אובדן כושר עבודה, פגיעה בעסק והשבתתו, או חלילה במקרה מוות, משפחתו תפוצה עפ"י הסכום המוצהר ולא עפ"י השכר האמיתי. תהיה נפילה מיידית בהכנסות המשפחה בשווי של 8000 ₪ !!!

יתר על כן, המשפחה לא תוכל לשדרג את נכסיה בקלות. למשל קניית מכונית חדשה או מעבר לדירה יקרה עלולים להרים גבה אצל פקידים ברשויות המס. לכן, לניהול ספרים תקין יותר יתרונות מחסרונות.